סתם פוץ / חרא מסריח |
אני בוהה בעצמי, במראה
ורואה אדם אחר.
עומד בתור של הסופר,
ראשי סחרחר ואני
לא ממוקד.
פותח את פי
קולות מוזרים בוקעים ממנו
בליל של הגיות ונהמות חייתיות.
הקופאית מבינה אותי,
אני משלם ואורז את חיי בשקיות קטנות,
שקופות.
עולם הזוי לא מחכה לי.
מיליוני אנשים כמוני מחפשים מטרה (אהבה).
והחרא שלי מסריח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|