פ האלוויל / רחוב הציפורים |
בין קירות כהים סדוקים,
ליד גנים ללא ירח,
רק צחנת עופות מתים.
מדמיינת אמא אבא,
מעוכים ומרוסקים,
הם אומרים הוא יתקע שם -
ברחוב הציפורים.
נתנו לך ציפור תקועה,
מיום ליום היא מתפוררת,
כבר אין לה שום תקווה,
עבר זמנה,
אז שב בשקט.
פתאום אתה קולט,
הכל רקוב בה מפנים ואין לה כבר סיכוי כאן ילד -
ברחוב הציפורים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|