האם נשאר ידידים?
גם אחרי אותן מילים
שלא מוכנות לצאת
והיא כאן לא נמצאת

ואין לי מושג איך אפשר
כי זו רק פעם ראשונה
ואין לי דרך לגלות
ואין לי שום ברירה

אני עייף מקשרים
מנסיעות ארוכות
מפחד
אני לא מבין
אני חדש בעסק
מתמוטט
אני לא מסוגל
לא לפגוע
מתחרט
אני לא יכול להנצל
ואני לא יכול להציל
מת

שירי חרטה לאורך כל הדרך
שנמשכה ללא כל מכשולים
והגיעה לצוק אותו אין לעקוף
ופתאום התרסקה לרסיסים
פחדים חדשים מתחברים
אל חלומות סיוטים אהובים
ויותר אל הראש לא חוזרים
חוסם אותם מבפנים

שיר במקום פרידה
ולו רק כי אין לי אומץ
אני אוהב לנצח, ידידה
כי אהובים יש לי רק קומץ
מצטער אם פגעתי בדרך
כל כך ניסיתי שלא...
לא יכול יותר ככה
כי כואב לי מדי בגללו
הקשר מכאיב רק לשנינו
וכי צריך עוד אנשים?
ואין דרך להצילנו
כי אני התמוטטתי לקרשים