שלום-שלום לילון, שלום בלי קול,
הנה הגיע יום חדש של סתיו.
עוד לא נדם קולו ושלל צלליו
פשים אל מבואות האור שבא עליו.
מבלי לישון מתעורר גופי
ומתקשה מול חבלי הווייתי
ביום אפור
ויתמותי
מול חיוורון האור.
זה זמן לקום, לצאת ולאגור במזווה הנפש קצת מזון.
אך מתבונן כיצד שלכת, אילנות גבוהים שותה עד תום.

שלום-שלום אדם, שלום בלי קול,
הנה אני עוזב עכשיו.
כי אין חפץ בהגשמת חלום,
אלך לנפוש במבואות הגן.
כי כך או כך כשבויי חלום,
האנשים ממשיכים לישון
ביום.
היום אפור.
קריר היום - אלך לישון.
ובשנתי אולי והלוואי שדים בחוץ ינוסו מן האור.
כי אין עשן תמידי בלי מים, אין שריפה שאי אפשר לפתור.
ושוב אקום ושוב אישן, ושוב עקום ושוב עשן - בינתיים
אפשר להתנחם באור של יום אפור ולצייר שמיים...