|
כל הדברים שאנחנו עושים נעלמים בעבר
כל פעם שאנחנו מנסים להחזיר משהו זה נראה מיותר
כל הדברים שנעשו כבר קדושים
האור נחבא מקומץ שבטוחים שהם קדושים
אבל למרות הכל הם רק אנשים
החיים נראים לפעמים קשים
התמימות והמוסר נשחטים בכיכר
הכבוד האנושי הונמך עד אפר
הכח היחיד זה ממון
כשרק אפקח את עיני ואראה את העולם
ארצה לסגורן ולהשאיר את הכל מאחורי
לא יכול עוד לחיות בבטחון
כל שהיה נשאר בעבר
כל מה שעכשיו עוד מעט נגמר
והעתיד לוטה בערפל
הכל נראה אפל
פוחד להפתח פן אכווה
פוחד להסגר פן אתייתם
פוחד להיות עצמי שמא אכשל
פוחד להזדייף שמא אתגלה
בסופו של דבר אני תמיד לבד |
|
|
הלאה אל המרחק
אמא שם במרחק
עוד מצפה לו דרך
ארוכה, אל המקום
בו אמא מחכה,
מדרך הר וים הלב
רוצה לשם, הלב
קורא לאמא...
נילס הולרגרסון
מחפש את אוגי,
כשבדרך פוגש את
שמשון ויובב
מרביצים לבלה
כדיי שתיתן להם
את הכתובת של
פינוקיו, כי הוא
זוכר מה קרה
לבינבה הקטנה,
אז כדיי להתחמק
מעונש של גברת
פילפלת הוא שר
להם את נעימת
הפתיחה של שלוש
ארבע חמש וחצי,
תוך כדיי מחשבה
על שישאר בינינו
עם דורון נשר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.