איך אפשר, בבקשה איך
ולמה אלוהים צריך להלאות אותי כך ולעייף
לאן נכנסתי בכלל?
לא לכאן רציתי להגיע
לא למקום חנוק, סגור, רע
רק צללים בלי שמש, בלי אור בלי רקיע
כל הזמן אני בורחת ונאבקת
באנשים שאותם אני עדיין אוהבת
אבל רוצים בי לפגוע.
שמבקשים ממני ללכת מכאן
להפסיק לבזבז זמן בללמוד
ולהתחיל להיות מי שאני באמת,
שום דבר
ולהפסיק להיות נטל
ולהתאבד כבר.
אבא...
קשה לי שאתה שונא אותי
קשה לי שאתה מנסה לפגוע בי
ולענות אותי
אבל אני אסלח לך מיד אם רק תבקש
בבקשה תבקש...
אני לא רוצה יותר לריב,
תפסיק לזלזל בי
אני באמת לא מי שאתה אומר שאני
למה אתה רוצה להעליב אותי
ולהשפיל ולהשפיט ולהרוס ולשבור אותי?
כבר הפכתי לאדם שוליים
ביטחון עצמי שקוף
אני מפחדת מאכזבה
ואני כבר לא יודעת מי באמת אוהב אותי
תמיד נדמה לי שאף אחד.
תמיד זה נראה לי כאילו אני תמיד בוכה.
אני לא רעה, באמת,
אני רק עצובה עכשיו,
וגם... גם קצת בודדה,
אבא...
אתה לא מבין אותי בכלל
כי אתה לא מכיר אותי
ולא יודע מה אני מרגישה.
הלוואי שתדע... הלוואי שתדע.