|
עירומה לגמרי באור פלורסנטים
באתי אליך, מפורטת.
צלקותי פרושות שתנבא בהן עתיד.
קיוויתי שבזעתך תגאל אותי מעצמי
שתעשני ראויה שוב
לכל הדברים מהם אני פוחדת.
לא נתתי את התשובות הנכונות,
נשקתי לך אמיתות קטנות
על חוסר שלמותי. |
|
|
טוב, די, נמאס
לי. כבר עדיף
לעבוד ברמזור,
גם משלמים יותר.
כמה אפשר? אני
עומד כל היום
וצורח. נמאס.
כותבים עליי
סלוגנים מטופשים
וכולם רואים את
השיערות שיש לי
באף. אני
מתפטר!
האיש האדום
שלמעלה ברגע של
משבר, לפני
שהתחיל לעשות
מדיציה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.