שולמית דוידוביץ / עלילות |
אני צופה בך
כאילו רק את בנשמתי,
את העולם.
מאז מותך תמו העלילות
בים אין מים,
בארץ אין אדמה
השמים שחורים באין אטמוספרה.
מה ביננו היה שביר כל כך
ולא ניתן לתקנה.
אני מדברת אליך
את זוכרת שבזנו למדברים אל המתים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|