הן רצו להרגיש ספונטניות, אז הן עשו את זה. שמו את היד ועלו על
כל גלגל שהזיז אותן ויכל לקדם אותן הלאה - אל החיים האמיתיים,
להעביר את הסרט קצת קדימה... והסרט שלהן רק התחיל...
הן הגיעו לחוף מבודד. רק הן, הים, השמש והשקט של הים שכיסה את
שתי גופותיהן החמות. שתי גופות תמימות שסקרנות אנושית של החיים
כבשה אותן. שתי הגופות התחממו באור השמש, והוא הגיע. בהתחלה
היה בן פשוט ורגיל, אבל בסרט שלהן אין פשוט, הכל מיוחד, ואז
הוא החל מעניין אותן בסיפוריו המרתקים ובחוויותיו המיניות
הסוערות והן היו מרותקות והקשיבו לכל מילה.
הם נכנסו למים שלושתם. לבד באקווריום ענק. שלוש שעות...
בן 26, יש לו חברה, גר לבד ועבר כמעט, אם לא הכל בחיים.
הוא הציע טרמפ, הן החליטו להצרף. הם הגיעו לת"א
בספונטניות מדהימה. הוא הציע קפה, הן הסכימו. הן מצאו את עצמן
יושבות בדירת גג, במרכז ת"א, בסלון עם חלון שמשקיף לים, ובמרכז
החדר, על השולחן, קערה לבנה שבתוכה היה חומר שאחת מהן לא
הכירה, והשניה הכירה די טוב. הוא הציע, הן החליטו לנסות...
בשביל אחת מהן זו היתה הפעם הראשונה...
הראש מסתובב, צמרמורות, ויברציות ורעידות לא רצוניות, היא לא
ידעה מה להרגיש... עצלות, העיניים כבדות, אין כח לחזור
הביתה...
הם עשו מדיטציה, לא הלך, צלצול טלפון קטע את הריכוז והמתח
באוויר היה עצום. הוא סיים לדבר והזמין אחת מהן לשבת לידו וליד
השניה.
היא פחדה ונשארה במקומה. הוא התחיל ללטף את השניה, הוא הציע
להן להתנשק, היא התלבטה, ועדיין נשארה קפואה במקומה. אני חושבת
שהיא נורא רצתה לנשק אותה, אבל נשארה שפויה באיזה שהוא
מקום...
השניות עברו כמו נצח. שתיהן רעדו, ולא מקור...
זה היה מוזר. הן החליטו ללכת. הרגליים רעדו במדרגות, העיניים
נעלמו מתחת למשקפי השמש. הן הלכו.
עכשיו אני בבית, עדיין רועדת ולא מבינה מה שקרה...
אולי אפילו לא רוצה להבין מה קרה. אני רק יודעת שזה סרט שהתחיל
טוב ונגמר טוב, ואולי עוד ימשך... עוד כמה שנים...
הן רצו להרגיש ספונטניות, אז הן עשו את זה...