היא פרשה כנפיים ועפה,
ילדה קטנה ואבודה.
היא עפה לשמיים,
בתקווה שיאמצו אותה.
היא עדיין לא חזקה,
וכבר זרקו אותה.
היא בכתה שעות,
ולא קיבלו אותה.
ובלילה כשהירח זורח במלואו,
היא חייה את חייה כמו שהם לא יחיו.
היא רצה בשבילים,
מתחזה לזאבים.
שונאת את רגליה, שלה,
צועקות להפסיק.
היא פרשה כנפיים ועפה,
ילדה קטנה ואבודה.
היא עפה לשמיים,
בתקווה שיאמצו אותה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.