"אני אוהב אותך", הוא אמר.
"די, תפסיק, אני מבקשת ממך לא להגיד את זה עוד פעם", והסתובבתי
ללכת.
"אבל זיו, אני אוהב אותך...".
"די, אוקיי?!".
התחלתי לבכות. "אני לא רוצה שתגיד את זה, זה כואב לי".
"אבל..." התחיל ת'משפט ואז הפסקתי אותו, שמתי לו את ידי על הפה
שלו והוא השתתק.
"אני מבקשת שלא תגיד את זה עוד הפעם, זה מכאיב לי".
ושחררתי לו את הפה.
הוא הסתכל עלי, יכולתי לראות זאת אפילו שכל שערו היה על הפנים
שלו והסתיר אותם.
הוא הביט בי.
הרבה זמן לא הסתכלתי על מישהו בעיניים.
זה היה מכאיב, בכל שניה הרגשתי כאילו מישהו מנסה לדקור אותי,
מישהו מנסה לפצוע אותי.
"זיו, אני יכול לנשק אותך?"
ובלי לחשוב פעמיים נישקתי אותו,הפתעתי את עצמי, לא רציתי לעשות
את זה, וגם לא הייתי צריכה... אבל אני כל כך אוהבת אותו!
כל כך אוהבת אותו שזה דפוק, אני כל כך תמימה, כל כך פתטית!
אסור היה לי לעשות את זה.
הפסקתי את הנשיקה והלכתי.
הדבר הראשון הטוב מזה הרבה זמן.

הגעתי הביתה ועליתי ישר לחדר.
על המיטה הייתה מונחת בובת הדובי שהדפוק הקודם הביא לי.
"כוס אמא שלך, יא בן זונה" צרחתי "תראה איך הרסת לי את
החיים",
צרחתי עוד יותר חזק וזרקתי את הבובה על הריצפה.
מרוב ההדף היא התחילה לדבר "i love you, i love you"
"די!" צרחתי ושברתי אותה, קרעתי אותה לחתיכות.
"תראה, רק תראה מה עשית לי! נמאס לי!".

יצאתי אל המרפסת וקפצתי.

אומרים שכל חייך עוברים בראשך שניה לפני שאתה מת, אבל זה לא
היה ככה.
אני ראיתי x.