29/01/2004
את גזעי העצים אתה רואה אייל צפוני, את עלי הרפאים שנשרו משמי
קוטב לבן אל מרבדי הקרח הנצחיים. ארז לבוש תכריכי חורף לבנים
משמאלך ומימינך המוות הלבן שורר בין עפאי העצים. מה לך כי
עצרת? זו בבואתך בוהה ממסתרי עלעלים לוטי ערפל סמיך. היא איתנה
כגזעי העצים, נושקת לאמירים שוחקים לצחוק המלאכים, אדומה מנתזי
הדם של עיטי הצפון הלבנים.
אתה רואה, אני כאן. אני לא זז כי אסור שתראה אותי. בדרך כלל
הנידונים לא רואים את המוות. בדיוק כמוך. מסתכל אלי ולא רואה
דבר. אני רואה אותך היטב, דרך שתי כוונות רואה. תזוז קצת למען
השם. תזוז! תן ליהנות ממשחק המוות. שהרי מה לי בחיים חוץ מזה?
מה אתה מעמיד פני מסכן, זה לא יעזור לך. אתה לכוד ברשת הזמן.
עוד רגע עוד שניים. תן קצת להשתעשע! אתה רואה? עוד שתי בבואות
עולים מן המערב. עולים ובאים אליך. השתקפות בבואתך המוגדלת
בבואות המתים החיים - רפאי אילים של פעם, עולים לקדם את הנדון.
נדמה לי שאתה עומד בדיוק על מקום קבורתה של אשתי, מקום בו בני
יחידי עמד ובהה אל חסדי שמים. הוא בהה וצחוק ציידים מתגלגל
שילח בו את כדור המוות.
הם חשבו אותו לאייל בשל קרניים צעירות שחבש על ראשו. אתה מבין,
כדי להרגיע את נשמת אמו המתה.
אולי כבר תסיר מבטך ממני? יש לך עיניים גדולות חומות בהירות
בוהקות. אתה בוכה? אייל דמעות שכמוך. אתה בוכה? אני לא בוכה.
אני מכוון עין אל שתי הכוונות. אני בוחן היטב את פרצופך המסכן.
יש לי טלסקופ אייל צפוני. יש לי. לך יש דמעות ולי יש רובה.
אתה יכול לברוח בקלות מתחת לרגלי בבואתך הענקית הזאת. אפשר כי
תרוץ מהר ולא ישיג אותך הכדור. תציל נפשך למה אתה עומד? אתה
צוחק. הבלים. אייל לא יכול לצחוק. אפילו לא אייל צפוני לפני
מותו. עוד רגע עוד שניים.. כמה כבר נותר לך? אני אלוהים שלך
אתה יודע? אלוהים של רגע של שני רגעים. אני אקבע מתי תמות איש
לא אחר מבלעדי! אז תעשה איזה צעד. אתה לא רואה את המוות הלבן
נושר מצמרות העצים? הוא לא הולך לשום מקום המוות הלבן הוא
מתמזג עם הלבן הזה שאתה דורך עליו. שם במקום שקבורה אשתי. ובני
יחידי נסחף עם הרוח. בתוך השתקפות העצים על ההר, שם נבלע אל
תחת ערמה נקיה צחורה של מפולת שלגים.
אתה עוד מסתכל? אחרי הכל אתה עוד מסתכל? עיניים בהירות חומות
בוהקות כל כך. שטופות נקיות. אתה רוצה לראות איך אתה עוצם אותן
ככה, לפי רצוני? הנה אחת, שתיים, ו ש.. ל..ו.. פוף.
מדוע אתה מתקרב אלי? וכי לא ראיית מימיך אדם גוסס? או שמא את
הדם הניגר אתה רוצה לראות, את הבשר שיעלה בפי עיטי הצפון
הלבנים? אתה לא רואה שאני מת? אפילו לא הסתכלתי דרך הכוונות.
עיניך כל כך חומות. בהירות, יפות, בוהקות, אייל בכה. בכה עלי
אייל הדמעות. |