רציתי שוב שאדע מבלי לשאול
להרגיש נשכחות ומגעגוע לבכות
כל מילותיי נרדמו בחשכה
מחשבותי לעומתן אף פעם לא פסקו
וסופות החוץ פורצות את גדרות השפיות
לא קל הוא מימושו של האושר
מתקיימת אהבה טיפשית ומוטעת
כולם צועקים אך אוזני מתות
מבטך מעלה בי חיוך שווה חיים

מכל משאלותי שוב לחבקיך רציתי
חיבוק שייעורר את אותן המילים
ששתקו בחיקי ימים ארוכים
בין החיים למוות התעוותה מחשבה
זיכרונות כעת הם צאצאי המקרה
ליטופך מתרחק ומתחלף בצמרמורת אימה
ואותן המילים הכבדות מתכסות
מסתתרות באשליה מוצלת