[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מירב כהן
/
חוזר שובר שיגרות

בוקר. הכל בחוץ כבר מוכן ליום החדש  וכולם מחכים רק לי.
מחכים שאצא כבר מהמיטה, שאשטוף את פני, קפה, עוגה...
אך משום מה, היום אני מעדיפה להמשיך ולישון עוד ועוד...
וגם אם זאת כבר לא ממש שינה רצופה, אני מעדיפה להישאר במיטה
שלי.
כולם כבר כועסים, מה פשר העניין? למה היא עוד לא קמה?
האם מישהו יכול להבין אותי?
לקום פירושו להתחיל עוד יום, שגרתי, מעייף...
והאמת, נמאס לי. וממש לא מתחשק לי להיכנס לעוד יום רגיל. אז
החלטתי, היום אני קמה, רק אם מישהו מבטיח לי, חותם לי, שהיום
יהיה שונה.
שהקפה יטעם אחרת, שהדרך לעבודה תהיה שונה.
שאנשים יהיו נחמדים יותר, יותר מנומסים,
שלכולם יהיה יותר אכפת.
שהמוכר בקפיטריה יהיה אחר, שהאוכל יהיה אחר.
שהדרך הביתה לא תהיה מעייפת כמו תמיד...
אני רוצה שיבטיחו לי שכשאני אחזור הביתה יותר יתחשבו בי.
שישאלו לשלומי, על איך היה בעבודה...
שמישהו יבשל בשבילי משהו טוב, טעים.
שבטלוויזיה תהיה תוכנית על רמה, תוכנית שלא גורמת לי להרגיש
מטומטמת בגלל שאני צופה בה.
אני רוצה שיבטיחו לי שאני אצחק, הרבה ובאמת. שאני ארגיש שאני
מנצלת נכון את הזמן.
ושבלילה יהיו לי חלומות שונים, מיוחדים...
אם מישהו חותם לי על זה, אני קמה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
טוב ציפור אחת
ביד משתיים על
הראש.


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/3/04 13:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מירב כהן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה