אני מישהי. מי שאני.
יש לי את העיניים שלי, השפתיים שלי, המבט שלי, הגוף שלי.
וזו מי שאני, מבחוץ.
ומבפנים - יש לי את הנפש שלי,
הרגשות שלי, התקוות שלי, האהבות שלי, האכזבות שלי...
ומבחוץ - אני משתנה.
פעם צוחקת, פעם בוכה, פעם חסרת הבעה.
אבל מבפנים...
אני ממשיכה לצבור.
עוד אכזבה, עוד תקווה, עוד אהבה...
אין הרבה שוני - האירועים מצטרפים זה לזה, ונשארים שם.
מדי פעם, כשמתחשק, זכרון עבר שב ועובר, כמעין גל, ומעלה על פני
חיוך, או דמעה, או פשוט שתיקה עמוקה.
כמו פאזל.
אני מרכיבה את עצמי, חתיכה אחרי חתיכה.
מה יהיה בסוף??
כיצד יראה הפאזל בשלמותו??
נכתב ברגע של הרהור, אחרי מחשבות עמוקות, על מה שעברתי, ועל
מה שצפוי בהמשך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.