אחר צהרים מוזר, מוזר
הסגול כהה מתנגן שקיעה ורודה אל עומק הים
כבד ועייף מעודף שינה
תכלית זו מילה כל כך כבדה

סופר שעות שמורכבות מדקות שמורכבות משניות
יודע שאת ואולי את לא
מחכה שם ישנה או אולי ערה
מחליקה בעדינות את ידך מתחת לשמיכה

עוד מעט וגופך ירעד בעדינות
ואולי אדע ואולי לא
אוכל לעצום עיני ולהפליג רחוק, רחוק
אל עמקי גניחותייך החרישיות

עוברים בי צלילים שמחשמלים את גופי
אני לא רוטט כשאת לא איתי
תניחי ראשך על הכר מתוקה
תני להשתחרר ממועקה גדולה.