ידיו השריריות מלטפות אותי, בידו האחת הוא מסיט את שערי השחור
ובשניה מעסה בעדינות את עורפי, אני מורידה לאט את חולצתו הלבנה
הצמודה, מבטינו מצטלבים ראשו מתקרב אלי אני מושיטה את שפתי,
"אימא" כן בוא לאימא אני לוחשת "אימא" הקול מתגבר אני מרגישה
טיפות מים על רגלי... "כן חמוד, אתה לא רואה שאימא ישנה?" "אבל
אימא אני רוצה שתראי איך אני קופץ" הוא מזנק למים ונוחת על
הבטן משפריץ לכל הכיוונים "כל הכבוד גיבור שלי, לך תשחק עם
המציל אימא רוצה לנוח" אני מחייכת לעבר המציל היושב בפינת
הבריכה מביט בנו במבט משועמם.
"מציל מציל תראה איך אני קופץ כמו דולפין" הילד רץ, קופץ מזנק
למים משפריץ מרטיב את מדיו של המציל "כוס א#!, דולפין? לויתן!"
ממלמל המציל, הוא פושט את חולצתו ותולה אותה לייבוש על השמשייה
לצידו, עכשיו קל יותר להביט בגופו השרירי, "חמודי בוא אלי
שניה" קורא המציל "אתה רואה את השלט?"  אסור לקפוץ, "בוא בוא
תשחה לידי" הוא קופץ למים חותך אותם חלק מהם, עכשיו אני יכולה
לחזור לנוח.

מהבוקר היא יושבת כאן, לבד, לא ראיתי בעל או חבר מסתובבים לידה
בטח עוד איזה גרושה שמחפשת "בוא ילד, בוא אני אקפיץ אותך" "איך
קוראים לך ילד?" "יוסי כהן" הוא עונה "עושה חיים יוסי כהן?"
"כן, כיף לי בבריכה" "לאימא גם כן כיף?" אני מרים את קולי, היא
מרימה את הראש מהספר, פיתוי, מחייכת בעצבות ומחזירה את עינה
לספר.
"איפה אתה גר יוסי?" אני שואל אותו "אני גר בנתניה אבל עכשיו
אני גר בכפר- יונה כי אבא שלי לא גר איתנו יותר, אימא
אומרת..."
איזה אוזניים יש לילדים האלה, לא להאמין מה הם שומעים בבית,
כבר חודש אני יושב כאן בבריכה ותאמינו לי מילה של דויד אפשר
לגלות הכל מכמה שיחות עם הילדים מה אבא עושה, באיזה מכונית
אימא נוהגת ואיך קוראים לחבר של האחות.
"שיחקת במשחקי וידאו?" אני שואל אותו, הגיע הזמן לפעול "לא,
אימא אומרת שזה סתם בזבוז כסף" היא מרימה שוב את מבטה האותיות
פיתוי צועקות לי מכריכת הספר, "קח חמוד, קח חמישה שקלים תלך
לשחק" תשאיר אותי לבד עם אימא.

"רם אורן?" "מה? אה" היא מחייכת "הסופר הנערץ עלי קראתי את כל
הספרים שלו, ספר טוב אה?"
"אני לא יודעת, אני רק בהתחלה, קשה לגדל היום ילד לבד אתה
יודע...." היא מתחילה לספר לי "...עזב אותי בשביל בחורה אחרת,
אמר שאני לא משקיעה בו מספיק, בו! הלוואי שהיה לי את הזמן
להשקיע בעצמי, לרוץ מהעבודה לילד, לפעמים אני רוצה לקבל מילה
טובה, איזה חיבוק" אני מביט בה, לא יודע מאיפה נפל עלי הנאום
הזה כנראה הרבה זמן היא חיפשה מישהו לדבר איתו, להוציא את זה
"אני מצטערת לא הייתי צריכה לספר את כל זה פשוט כל כך הרבה זמן
עבר, אתה מבין" כן אני מבין, אני מבין" לוחש מלטף לה את הכתף
"דויד דויד" "כן, דויד יודע מה טוב בשבילך" אני גולש במורד
גבה, ידיי אוחזות בישבנה השרירי "דויד דויד" הקול מתחזק "אתה
שוב פעם ישן לי בעבודה?"