[בזמן שהיה הוא]
שקוע עמוק בנבכי הקורה
החל מתבקע הסכר
תוך נהייה אחר תשובה לשאלה שעלתה
החל משתגע השכל
רבות מחשבות בלב איש
אך-אך ערפיח יוצרות הן.
טובים חיי הכסיל
אף שאף הוא תועה בערפיל.
אל יעסוק לו אדם בלא לו,
בחשכה יעביר את הזמן
[או ש] יווכח ביומרנותו,
שצר הוא מלהכיל,
אין פתרון
לא תוכל להשכיל.
סוף כל חכם הקורא תיגר על העולם-
שיטלטל לו בשצף קצף הים
אשר נקווה ממוחו היגע.
...ככלות הכל וימצא את עצמו טובע
באותו הדם שאת הסכר פרץ,
את גולגלתו רצץ
ואת גורלו חרץ;
זרם לו הדם וזרם
ונשפך בבוא העת אל הים,
ואיתו גופתו של אדם
אשר קרא תיגר על כולם
ותהה על קנקנו
ושאף לתיקונו
של עולם.