שרי גמליאל / שביל האשליות |
מסתיר לי מציאות כואבת
הולכת בשביל של כאב, זוחלת, מדממת.
שמך בלבד מעורר אותי לחיים
נוטע בי תקווה, מעלה בי חיוך לכמה רגעים.
חבק אותי כבעבר, מגעים עדינים
רק שנינו לבד וברקע הכוכבים.
מביטים בנו באלפי עיני יהלום
נושקים וחולפים...
הישאר איתי, אל תרפה את הזרועות
אבל שנינו ניגמר...
נותרתי אני, לבד.
מדדה בין ההריסות
צועדת בשביל האשליות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|