מספרים על מעשיה שקרתה לפני מאות ואולי אף אלפי שנים על הרב
הצדיק בדורותיו רבי טוביה הצפרירי וכך נהגו לספר...
ויהי ביום מן הימים ויקום ר' טוביה הצפרירי... ויאהב רבי טוביה
לחקות את אנשי העם... ויחקה את האדמו"ר אריאל השרוני ואת שמעון
הפרסי ואת דויד אשר משבט לוי... אך יותר מכל אהב לחקות את חיות
השדה ויותר מכל אהב לחקות את הכבשה אשר לוחכת עשב... ויחקה את
הכבשה...
ובאותה העת התגורר גר בארץ כנען ושם הרשע בנימין סלע... ויאהב
בנימין לשגול כבשים מלוא החופן בניגוד לרצונם... ואבר מינו
כשבע אמות ושתי זרתות וגודל אשכיו כגודל טנא בשלושת הרגלים...
וגדול וחזק הינו... ויסתובב באותה העת בנימין סלע בשדה
טוביה... וישמע קול כבש תמה וילך לקראתה ויפשיל מכנסיו וישיל
מבושיו... ולא ידע כי טוביה הצפרירי הוא בעל קול הכבש ויבוא
מאחור טוביה ויכניס חרבו לישבן הצפרירי וישגול עד לא ידע...
ויצעק טוביה ויזעק ויפעה ככבשה ולא ידע נפשו מרוב צער כי מעשה
נורא היה מאז מעשי פילגש בגבעה...
וירא טוביה כי טוב הדבר ויתאהב בבנימין סלע וישק לו וישים טבעת
על אצבעו וירבו להשתגל וליבם שמח כיין בלבב אנוש... ויצאו
מהארון וינדוהם ויעשוהם לגרים בארץ כנען ועברו לארץ כוש
המסקנה: אל תהיה תם ככבשה פן בני סלע יעשה בך מעשה נורא
ותחשבו על זה כרובי