|
פעם קיבלתי לא.
לקחתי אותו, טיפלתי בו, נתתי לו תשומת לב,
שמרתי עליו כל הזמן ולא שכחתי אותו.
לא גדל והיה לא לתפארת והספיק לי לא אחד.
עם הזמן קיבלתי עוד כמה לאים אבל לא שמרתי עליהם מספיק
והם מתו.
כשקיבלתי את הכן הראשון כל כך שמחתי אבל
לא הצלחתי לשמור עליו כי התרגלתי ללא,
וכן נהיה לא חדש.
אחר כך הבנתי שלא מגדלים כן כמו לא ולא
לקח לי מעט זמן להבין את זה.
עכשיו אני יודע שלא זה רק ההפך מכן ולא
מקבלים על לא החזרים, אז כשקיבלתי לא
חדש הוא כבר לא עניין אותי כמו הראשון
אז לא לקחתי אותו ולא, זה לא היה אכפת. |
|
|
כששאלתי את אמא
שלי למה הייתה
שואה היא ביקשה
ממני שאני אתן
לה עיפרון, נתתי
לה היא שברה
אותו ואז ביקשה
את כל החבילה,
נתתי לה אותה
והיא ניסתה
לשבור אותה ולא
הצליחה ואז
אמרה:
אתה רואה, יהודי
אחד קל לשבור
אבל הרבה יהודים
יחד זה קשה.
אבל אמא בשואה
נרצחו הרבה
יהודים,
היא שתקה לקחה
מסור וניסרה את
העפרונות.
אתה צודק היא
אמרה לי וחזרה
לג'ויינט.
יאשה מתחיל
להבין את השואה,
הגראס
והסלוגנין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.