[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שמעיה בן-שיטרית
/
בדרך הביתה

בדרך הביתה מרגיש קצת ריקני
כל מה שחשבתי התנפץ לי בפנים, מאוכזב שוב מתוסכל, בוכה על מה
שנשפך!

בדרך הביתה מרגיש קצת ריקני, חושב הרבה, על הפספוס, כמה שאני
פראייר
מפספס הכל, מכל המובנים...

בדרך הביתה, הריקנות כבר אכלה אותי לגמרי
שוכב במיטה וחושב עליך על איך שפספסתי אותך! ואני יושב פה
ויודע, שמחר זה
יהיה אותו דבר, כמו שחמים ממני אמרו-פראיירים לא מתים, הם רק
מתחלפים

בדרך הביתה... אם אני ריקני איך אני חושב על כל זה?
אולי זאת הריקנות? אולי..







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" זה לא שם
ארוך מדי לספר?












ד"ר אפרוח ורוד
מתלבט בינו לבין
עצמו כיצד לקרוא
לספרו החדש,
ומגיע למסקנה
שלמרות הכל
מדובר בשם קליט
ועוצמתי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/3/04 16:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שמעיה בן-שיטרית

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה