הוא היה איש טוב; הוא לא היה אלטרואיסט וגם לא אגואיסט; אמרו
עליו שהוא ידע למצוא את האיזון בין השניים, הוא חי בבית נטוש
שהשקיף על הים, הוא לא שילם מיסים כי אף אחד לא ידע שהוא חי
בבית הזה אבל זה בכל זאת לא הפריע לו; ההיתי פוגש אותו בבאר
ליד התחנת דלק - באר נחמד עם חלונות אדומים ובארמן שאוהב לספר
בדיחות על חיות; הוא אהב לדבר על מוסיקה ואקטואליה אבל הכי
הרשימה אותי הראיה הכוללת שלו - הוא האמין שאין חשיבות למראה
החיצוני של הבן אדם והמראה הוא משהו שאנחנו נותנים לו משמעות
בתוך הראש שלנו; הוא אמר לי שהכל התחיל שאיבדנו את רגש האהבה
והכל התחלף במין ובמשיכה גופנית; לפי הקצב שהדברים קורים הוא
העריך שעוד 300 שנה אנחנו נרצח אחד את השני ויהיה כאוס אחד
גדול, אמרתי לו שזה לא משנה כי אנחנו נמות הרבה לפני שזה יקרה;
הוא אמר לי שאני רואה הדברים לא נכון ושאנחנו חייבים לעזור להם
כי הם לא יעזרו לעצמם, שאלתי אותו איך, אז הוא אמר לי תכתוב.