הדבר שאני הכי אוהב בקורנפלקס, זה הסוף. הפירורים המתוקים
שנשאבים בקלות, הטעם המתוק שלהם. אמנם הם פירורים קטנים וכמעט
בלתי מורגשים, ובטח שאינם משביעים כמו אחיהם הפתיתים הגדולים,
אך הם עיקר הטעם בכל החבילה, ובלעדיהם, הפתיתים תפלים וחסרי
טעם. פירורים קטנים וענוים, שמוסיפים כל כך הרבה. איזו
ייחודיות יש להם, שאע"פ שהם קטנים וענוים, הם אלו שצפים מעל
כולם. אמנם כל פתית הוא מיוחד בפני עצמו - בצורתו ובגודלו,
ובכל אשר לו, אבל עם זאת הפירורים הדבוקים בו, הם הופכים אותו
לפתית שערב לחך.
ולכן תמיד אני מחכה לסוף, כדי לטעום את טעמם המתוק של הפירורים
הזעירים והנפלאים, שכל תכליתם היא להמתיק אריזה גדולה.
עוצמה גדולה, בפירור קטנטן. מדהים.
|
