הכלום הזה שמבעבע בתוכי גורם לי רע.
ואני לא מתכחשת, אני לא מעלימה,
יש בי במקום כלשהו את הכוח להביס את הרוע,
להשמיד את החיה,
אך אולי זה העדר התוחלת, העדר המהות, העדר העבודה
שמחייה את הרוע שמזין את הבהמה.
ואני שוב מתאכזרת, פולטת רעלים, מאביסה ונמנעת להתמודד עם
החיים.
ומה הם מציעים לי, מהי התמורה ואולי אני בכלל לצפות לא אמורה.
ויש בי איזה טוהר ויופי של מידות,
אבל הכל נטמא נבלע לו במדרון האכזבות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.