אור לי / עזובה |
שפצע בך זיכרונות.
מבין סדיני נשמעו אותן לחישות
שהותירו בי עכבות.
הן מבעד שינייך סוננו,
אותן אמרות ערס
שיבשו בי המראות.
ואני שואל,
אז למה אם כך נשארת?
שכן את
דמעותיך, גם הכר
מאן לספוג
ולטיפותי, על כתף-שיש
קפוא הוחלקו.
שובי אל עריסת מאורתך
והותירי בי את טיפת הכבוד
שעוד נותרה בי
לפלטה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|