זה שגנב את הירח, מה עשו לו, חבל על הזמן.
דבר ראשון כשהוא בא הביתה, אמא שלו תפסה אותו ואמרה: "שהבן שלי
יעשה ככה, לא הייתי מאמינה!". אחרי שהוא נפטר ממנה הוא רצה
ללכת לסלון, לראות קצת טלווזיה, אבל אחותו הקטנה הייתה שם והיא
לא הפסיקה להסתכל עליו, אז הוא הלך לחדר שלו, לשכב קצת בשקט.
אחרי כמה שניות הוא שמע את הדלת של הבית נפתחת בבעיטה ואת הקול
של אבא שלו צועק בחרון: "איפה הוא, הא? איפה הוא המשתין
הקטן?!... לא, אל תעצרי אותי, אתה שומע גדי, אתה שומע? כשאני
תופס אותך אני מפרק לך את הרגליים ככה שלא תוכל להשתין יותר
בחיים שלך! חכה, חכה, הנה אני בא ודוחף לך את את הנעל שלי
בפרצוף העלוב שלך! מה? זה נעול?! תפתח את הדלת, גדי! אתה שומע?
תפתח את הדלת מיד או שאני הורג אותך על בטוח! הא! לא הצלחת
לעצור אותי, ועכשיו אני... גדי? גדי?! שיט. המכוער המסריח ברח
דרך החלון, לא נורא כשיחזור אני אחכה לו פה עם המקל בייסבול
שלו שהוא כל כך אוהב".
גדי כבר הספיק להגיע לסוף הרחוב וודאי שלא שמע את השיחה החד
צדדית המלבבת של אביו מולידו. נכון, הוא גנב את הירח, אבל זו
בכלל לא אשמתו. למה שהוא ירצה בכלל לגנוב דבר כזה, ירח. ירח!
מה עושים אתו בכלל, איך מטפלים בו? מישהו יקנה אותו???
אבל זה לא הוא, זה לא הוא בכלל. מה שהוא זוכר זה שנגה, שסוף
סוף הוא הצליח לצאת אתה לדייט, העיפה אותו בבעיטה מהאוטו אחרי
שיצא לקנות לה שתייה, ונסעה לעזאזל עם איזה ערס מהשכונה שאת
הגורמטים שלו היה אפשר לראות ממאה קילומטר, אפילו אם היה על
הירח. אויש, איך הדבר הזה תמיד מתערב לו בחיים! בכל אופן, הוא
עמד לבד במגרש החנייה, עם מפתחות המכונית, לא יודע מה לעשות
כשפתאום הוא שמע שקוראים לו: "הלו, אתה! הי, אתה! שם למטה!"
לקח לו קצת זמן כדי להבין שמדברים אליו, אז הוא הסתכל לכל
הכיוונים ולא ראה כלום. "למעלה, יא דפוק! למעלה!" הוא הפנה את
ראשו באיטיות למעלה, ועדיין לא ראה כלום. "הי, אתה צריך
משקפיים? אני פהההה!!!!!". "מי אתה?" גדי שאל בבלבול. "מי
אני?" הקול אמר. "מי אני?!" הוא צרח בזעם. "אני, בכבודי
ובעצמי, אין דה פלאש, הירח!!!".
גדי מיקד את עיניו וגילה, לתדהמתו, שהירח אכן מדבר אליו, היה
לו פרצוף ומין זקן מחודד שכזה. הוא נראה מצחיק, כמו סבא שלו
שמת לפני שנה. "מה אתה רוצה?" גדי שאל. "משעמם לי!" הירח ענה.
"אז מה אתה רוצה ממני?" גדי צעק עד שמיתרי הקול שלו התפוצצו.
"תקח אותי לאנשהו מעניין" הירח התחנן. גדי חשב לעצמו: נו, זה
יהיה השפל של השפל אם אני אצא עכשיו לטייל עם ירח! ואז הוא
המשיך לחשוב וחשב: אבל אני כבר בשפל של השפל! ואז הוא החליט:
"אתה!" פנה אל הירח. "רד מיד למטה, הולכים לבלות!!!"
הירח מאוד נהנה מהבילוי, הוא היה זה שהתעקש ללכת לראות את הבית
של גדי, ואמר אחר כך שזה לא משהו, גדי הסכים אתו. זה היה השלב
שהירח הציע לו לבוא לגור אתו: "יהיה לך כיף, זה נורא יפה
מלמעלה, וגם אפשר להזמין פיצה מכל מקום בעולם!".
גדי עמד להגיד לו: "מה פתאום! שאני אלך לגור עם ירח זקן שכמוך!
חי, חי! הצחקת אותי!" אבל משום מה הוא לא הצליח להגיד את זה,
לכן הוא אמר במקום: "אף פעם לא מזיק לנסות, נכון?" וככה הוא
עבר לגור על הירח. האמת היא, שהירח גם הקצה לו מערכת כוכבים
קטנה שתשמש לו מקלחת ושירותים ואפילו ג'קוזי, ככה שהיה ממש
אחלה.
חוץ מזה, הלילות הכי טובים היו אלה שהירח האיר חזק עד שראו את
אבא של גדי מסתובב בחוץ שיכור כל כך, עד שלא זכר איפה הוא גר.
ואז גדי היה מוריד מכנסיים ומשתין לו על הראש מלמעלה, והירח
היה מלווה את הכל בצחוק מתגלגל. אבא של גדי היה מגיע הביתה כל
כך מסריח עד שאמא שלו הייתה חוטפת שבץ ואחותו מתחילה לבכות.
וגדי והירח היו מזמינים עוד פיצה.