טיפות הגשם זולגות
מבין אצבעותיו של אלוהים
שוטפות את הארץ מהרוע
סוחפות איתן כל השטנים
מטהרות את האדמה הנהייה
זרועת הכאב והדם
מחזירות אותה לראשיתה
צחורה, כשלג לבן
טיפות הגשם זולגות
מבין אצבעותיו של אלוהים
כמו דימעותי, מבין עיני
נוטפות לכל אורך פני הרטובים
ובשעותיו הקטנות של הליל
בהן אשב לבדי בלאט
הו אז אתן להם, ולו לרגע קט,
לבצבץ, לנטוף, לשטוף אותי אט אט |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.