עידו הראל / חדשות לבקרים |
אנחנו מסניפים גירים.
עורגים אל הלוח במבט מצועף,
אנחנו חושבים שאנחנו נמרים.
עומדים דום עם ילקוטים מרומים,
כמו להקת בלוז של רמזורים.
מסתכלים על הלבן של השקופיות
ומזייפים שירים.
חדשות לבקרים
אנחנו נמסים ומתאדים ,
ולפסל של אקדח סיכות
בנימוס קדים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|