מוטרדת מהמצב שלי, מוטרדת מהמצב שגרמתי, מוטרדת מזה שאני
מוטרדת מהמצב שגרמתי, מוטרדת מזה שזה מטריד אותי בכלל, מוטרדת
מזה שאני לא רואה את האמת.
אני רואה משהו אחר, אני רואה סרטים, בבית הקולנוע הפרטי שנמצא
אצלי בראש- סרטי פולחן, סרטי נוסטלגיה, בעיקר סרטים קורעי לב
שמכאיבים לי הרבה.
הם לא באמת כל כך נוראיים- אבל בבית הקולנוע הפרטי שלי כל דבר
נראה נורא.
למה? כי בראש בית הקולנוע עומדת מישהי מטומטמת.
היא לא יודעת מה לעשות עם עצמה, והיא מרגישה מגוחכת בגלל זה.
היא מביאה את הסרטים הלא נכונים לראש, ועושה טעויות פטאליות
אחת אחרי השנייה. יום אחד היא חוותה הארה והבינה שהסרטים
חייבים להיפסק.
הסרטים הם שקר, הם רק מכאיבים לה ולסביבה שהכי קרובה אליה, והם
לא נכונים.
או שלא? היא נמצאת כרגע במקום שאין לה מושג מה האמת, או איפה
למצוא אותה, או איך להגיע אליה.
אבל זה לא משנה-
כי המקרן לא מפסיק לפעול.

19.2.04