אז החלטתי, "הוא בחו"ל", בדרך כלל הזיכרון אינו מתעתע בי. כן
נולדתי ואובחנתי עם זיכרון הכי טוב שקיים. תאריכים אצלי חרוטים
בראש שנים ארוכות, אפילו דברים שמורות מטומטמות (סליחה זה לא
אישי למורות שבניכם) אומרת אני איכשהו גם אחרי שבוע יודעת, לכן
גם באים אלי למענה על כל שאלה. וזכרתי, עוד מהתקופה שהינו
ביחד, כן לפני חודש וכמה? חודש ותשעה עשר יום (אתם לא באמת
חושבים שאני לא זוכרת את התאריך שבו נפרדנו) הוא אמר משהו לגבי
העשירי. אז שהגיע התאריך, החלטתי הוא בחו"ל וכך נרגעתי.
פתאום ללא כל בעיה הלכתי ברחוב. הלכתי בכל הסמטאות האלו בהם
כבר חודש עוברות בי צמרמורת מהמחשבה על ללכת בהן. הלכתי בכל
מקום בשיא הביטחון, אחרי הכל מה הסיכויים שבן אדם שבחו"ל יעבור
שם? ובאי סי קיו, זה לא הוא שמחובר. בטח זה סתם מישהו שבבית
שלו הדליק את המחשב והאי סי קיו שלו עלה ללא כוונה. אז אין לי
מה לחשוב עם שלוח הודעה, לקוות שהוא ישלח אחת לי. וביום שישי,
התהלכתי בקניון חופשיות, הוא לא יהיה שם. הוא רחוק מכאן, הוא
בחו"ל.
ואז היא אמרה לי שהיא ראתה אותו. בהתחלה לא הבנתי כל מה היא
מדברת איך זה הגיוני שהוא יהיה בשני מקומות בו זמנית? אולי היא
דימיינה? הכל היה שקט בליבי, נתתי לעצמי לשכוח אותו פתאום,
להמשיך הלאה בחיים שלי, פתאום הייתי שוב עצמי ולא דאגתי מה
יקרה אליו הוא יעבור שם ברחוב, לא היה שום דבר שיפר את שלוות
החיים שלי, אבל שכחתי משהו אחד. גם חוזרים מחו"ל.
אז החלטתי הוא עדיין בחול נקודה. תאריך החזרה שלו לא קיים
מבחינתי. בשבילי הוא שם לנצח. עכשיו אפשר לשכוח. ללכת לישון
בשקט. לילה טוב.