שמישהו יעצור את הכאב, בבקשה!!!
שתיקה, עצב ואני.
מביטה איך כל הכאבים שלי עברו אליך. עכשיו גם אתה יכול להבין
אותי.
אני עושה כמה תנועות מעגליות עם הכתף כדי לשכוח מהכאב המעומם
שחורט סדקים בלב שלי.
אתה מסתכל והעיניים שלך כל כך מפוחדות. כמעט שבורות.
מצטערת, באמת לא התכוונתי שזה יהיה ככה.
הכל מקרי,זה לא אשמתך, לא אשמתי לא אשמת...
אני אלמד אותך הכל, מבטיחה.
שיעור אחר שיעור עד שתלמד הכל ותבין הכל, אתה עוד תחזור לחייך
חיוכים מחוקים ועייפים, אבל לפחות לחייך.
עם הזמן אתה תראה שאתה מצליח לקום, הדיבור שלך ישמע יותר חזק
ויותר ברור. אתה תלמד לחיות עם מעט אוויר, המון מחשבות, עם
הכלום שנהפכת להיות.
אתה תתחיל לאהוב.
גם כשכואב אפשר.
אתה תתחיל למות.
יום אחד גם אתה תבין כמוני,
הכל יהיה בסדר.
מבטיחה. |