הפחד המשתק
הכאב החולף
הוא שוב בא
מרגישה את נשימתו על עורפי
על סוסים שחורים רוכב לו המוות
מודיע לי שהגיע הזמן
מוליך אותי אחריו
שוב פעם מרגישה כמו בובה על חוט
כל הגוף רועד
הרי חיכיתי לו...
חיכיתי לרגע שיבוא לקחת אותי
אז למה אני מפחדת?
חיכיתי לו כל חיי
בכל יום התפללתי שיבוא...
ועכשיו הוא בא...
עכשיו אני כבר לא רוצה
בועטת וצורחת בחשכה...
הוא עוטף אותי בגלימתו הכחולה
מנסה להרגיע
אומר שמעכשיו הכל יהיה בסדר...
ושוב פעם אני כמו בובה על חוט...
תפאום שומעת צרחה
צועקים את שמי...
במכה אחת קמה
מגלה שהנני על ריצפת השירותים...
מסביבי הכל דם...
שוב חתכתי... שוב...
אחותי מודיעה לי שאני צריכה ללכת...
הייתי קרובה למוות וחזרתי מהמתים...
כשאתה רוצה אותו הוא לא בא...
וכשאתה בפנים אתה רוצה החוצה...
מלאך המוות משחק עם כולנו...
כולנו בובות על חוט ומלאך המוות הוא המעביד...