סבי האהוב, חנן, הלך לעולמו
ביום המאושר בחיי
ביום חתונתי
ישבתי לי במספרה
מנסה להחליט
על התסרוקת המתאימה
לאירוע המשמעותי
ולפתע הודיעוני
שסבי נפטר
מיד אמרתי שנדחה
את החתונה
כי איך אוכל להינשא
לאהבת חיי
כשאבל כבד
ירד עלי
אבל ברבנות אמרו
שאי אפשר
אסור לפי הדין
לדחות חופה
בשל אבל
אז המשכתי בהכנות
ליום שהפך לעצוב בחיי
סיימתי את תסרוקתי
לבשתי את שמלת הכלולות
והגעתי לבית אהובי
לצעוד מתחת לחופה
ואז הבנתי שאמי, סבתי ודודי לא
יוכלו להשתתף מפאת אבלם
ואני צריכה לעטות מסכת חיוכים
ולקבל את פני הקרואים
סבי, חנן, היה אהוב עלי מאד,
כי מגיל צעיר גרתי קרוב אליו
ויום יום בא לבקרני ולשחק איתי
אמנם הגיע לשיבה טובה
ונפטר אחרי שזכה לנינים
אבל לי היה חסר מאד
וצערי היה עצום
גם אם לא מובן לחלק מהמוזמנים
וכך התנהל לו ערב הכלולות
כשאני מחייכת מבחוץ
ובוכה מבפנים
על כך שסבי לא זכה
לראות אותי נישאת לאהבת חיי
היום, ממרחק השנים
אני מבינה שזאת היתה רק הקדמה
לקראת החיים
בהם עצב ושמחה
משמשים בערבוביה
בכל האירועים המשמעותיים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.