New Stage - Go To Main Page

שחר וינשטיין
/
אש כבוייה

לחבר הכי טוב שלי,

אני רוצה לקחת עט
ולצייר את כל מה שאיני יכולה לתת-
לך,
אך ידיי כפותות בעבותות דמיוני החסר
ואצבעותיי ממאנות
כי יכולתי כבולה
בעצמי.

הייתי רוצה
לצבוע אותך
על בד מתוח
עם מסגרת עץ,
ללבוש סינור מוכתם,
לאחוז מכחול בידי
ולצייר אותך מבפנים-
לטוות חוטי שני וזהב,
ללטף צלליות שנהב וכסף
ובכך, להראות לך
אותך
בעיניי.

חלומי, אתה יודע,
ליצור משולש נהדר של שלמות-
בין צבע הבד ומרקם הגוונים,
לבין מילות אהבה מתרפקות על פחדים
ובין הצלילים בתוכי פנימה,
התנודות של הים הגועש בי.

לגרום לך לראות,
פעם אחת יחידה,
אותי- מבפנים,
מסתכלת עלייך.


17/6/01



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 4/7/01 2:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחר וינשטיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה