המשחק
זה התחיל מצלצול טלפון. היה לילה קר ורטוב והטלפון צלצל. עניתי
לטלפון כשקול לא מוכר ענה לי: אתה נבחרת באקראי להיות במשחק.
לפני שעניתי לו הוא ניתק. רעדתי מפחד, ידעתי בדיוק מה זה המשחק
הזה. אחרי שהמחתרת השתלטה על כדור הארץ הם נתמכו על ידי המשחק.
המשחק היה אכזרי מאוד. ושודר בטלוויזיה בשידור ישיר לעני
מיליוני צופים. לא היו חוקים למשחק הזה ומי שניצח בו היה שורד.
הבעיה הייתה שלא ראיתי מימי מישהו שניצח במשחק הזה. ידעתי
שבקרוב יתחיל המשחק ולכן תכננתי לברוח דרך החלון. קשרתי חבל
מהסדין אל הקרקע והתחלתי לרדת. כשהגעתי לקרקע נשמע בום אדיר
וכל הבניין עלה בלהבות. כן, הם הטמינו חומר נפץ מתחת לבניין.
התחלתי לרוץ כמו משוגע. בדרכי שמעתי את סירנות מכבי האש וידעתי
שאם הם לא ימצאו את גופתי יתחילו הרובים לדבר.לכן התחלתי לרוץ
בסמטאות החשוכות והרטובות בלי מטרה. כשלפתע שמעתי טרטור של
תת-מקלעים. הכדורים שרקו סביבי. הם החטיאו אותי במעט. לפתע
נפתחה דלת ויד זקנה דחפה אותי לתוך בית. הבית היה חשוך ורק אור
של נר דלק בו. כשהתרגלו עני לחושך הבחנתי בזקנה כפופה. אמרתי
לה תודה על שהיא יצילה אותי. היא אמרה לי: אל תודה לי, לא
הצלתי אותך למענך אלא למען כדור הארץ. ראיתי בחיזיון שלי שאם
תינצל תוכל להביס את המחתרת.שאלתי אותה לאן אני צריך ללכת עתה
והיא ענתה לי: לסוחר הנשק אמברסון. הוא ייתן לך כלי נשק כדי
להצליח במשחק. נפרדתי ממנה לשלום ולחשתי בשקט: זקנה פתיה, אף
אחד עוד לא הצליח לנצח את המשחק. יצאתי מהדלת האחורית, גם זאת
על פי עצת הזקנה והלכתי משם. הלכתי דרך ארוכה מאוד עד שהגעתי
לבקתה עלובה בין הרים. נקשתי על דלתה וסוחר הנשק פתח לי.
ציפורניו היו ארוכות כאורך הגלות וזקנו צימח פרא אבל עניו שדרו
טוב לב. הוא אמר לי: המכשפה שלחה אותך? אני יודע. הוא הוביל
אותי לעבר מחסן של נשק ושם לקחתי אקדח ושני רימוני יד. אמרתי
לו תודה והמשכתי משם בחזרה לעיר. כשהגעתי לעיר שוב התחילו
לירות בי ואז לקחתי רימון יד וזרקתי עליהם. הרימון התפוצץ והרג
שניים מהם והאחרים ירו בי אבל לא פגעו. זרקתי עליהם רימון יד
שני והרגתי עוד שניים. לפתע ראיתי חנות ונכנסתי אליה. החנות
הייתה אפלה ומטונפת לגמרי. לפתע צץ משם אדם מופרע והחל לירות
בי. יריתי בו חזרה וכך הדו קרב נמשך כמה שעות עד שהצלחתי להרוג
אותו. לפתע ראיתי אדם לבוש בהידור בא אלי ואומר: ניצחת, המשחק
הסתיים. מה היא בקשתך? אמרתי לו שאני רוצה שהמחתרת הזו תסולק
מכדור הארץ. באותו רגע חשתי אור לבן אופף אותי והתעוררתי
במיטתי. הפעלתי טלוויזיה ולא הייתה שום מחתרת.
הדורגון
שמי סם, פרופסור נודע בתחומי תורת הנסתר. כל מה שאספר עתה הוא
אמת לאמיתה ואכן קרה. היותי פרופסור לתורת הנסתר ידוע לכל.
קראתי הרבה ספרים ששאלתי מהספריה ואף קראתי אותם. יום אחד
לקחתי ספר מהספריה בשם סודות תורת הנסתר מאת מלך הסופרים. הספר
כלל תאוריות על תאוריות ולפתע נתקלתי בפרק אחד בסיפור מוזר על
יצור אגדתי בשם דורגון שלטענת המחבר עוד חי. נדהמתי מאוד
מתעוזת המחבר להצהיר על דבר כזה ואפילו ניסיתי להיפגש איתו כמה
פעמים אך הוא נעלם. התחלתי לחשוב שהדורגון קיים באמת ושמלך
הסופרים הלך לחפש אותו.
