כשפרפר הגעגוע פורס כנפיים
וחוסה עלי צלו ברפרוף זכרונות
מוצא דרכו מתוכי אל השמיים
נושא אותי עמו בסחף הרוחות
דואה עמו בין רסיסי תבל
בטפטוף סביונים באגמי הרגש
וקרני שמש כמיתרי הנבל
הפורט נעימות בתחושות הנפש
רואה את הניצנים השטים
כרגעים שלמים של אושר
ואבקני קולך עדיין בי משטים
כחממה לסרפדי היושר
כמהתי לנוח באי הפרחים
ולנטוש כנפי הגעגוע
בצפירת ים רגשות נבוכים
כשמשך אותי עמו לנוע... לנוע... | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.