עד מתי נעמוד כך חסרי אונים,
עד מתי נעמוד ונבהה בעננים,
ככה סתם לראות כל מיני צורות,
לפעמים שמחות לפעמים עצובות.

כמה זמן עוד נשתוק, לא נאמר דבר,
על מעשה שנעשה, על מקרה שעבר.

לאן נלך לשאול שאלות,
לאן נרוץ לחפש תשובות,
איפה נמצא את מי שאכפת לו,
היכן יושב זה שלא ישיב "לא"?

יושבים ומחכים שמשהו יקרה,
וכשהוא קורה מצטערים,
ישר מחפשים אשמים,
"למה לא עשו משהו?" כולם זועקים.

אחר-כך עוצרים וחושבים,
רק מחכים שאחרים שוב יעשו,
"אנחנו נסתדר" כולנו אומרים,

ואז מסתבר שטעו...