|
עוד עיניך ניבטות בי
בשקיעות של בין ערביים,
עוד שפתיך בי מרוות
צימאוני לך כמים.
עוד ידיך אוחזות בי
מסעירות סודות בשניים,
עוד פניך בי שוכנות
לא מרפות להרף עין.
עוד שוכן בי געגוע
בי חובט ונאבק
את הריק אחר לכתך
ממלא בצריחותיו. |
|
|
ואם ביום שלישי
לא בא לי לכתוב
סלוגן או יצירות
לבמה, אלא ללכת
ולמצוא עבודה
אמיתית ואולי גם
לשם שינוי חברים
שהם לא
וירטואליים??
טוב, אז ביום
רביעי.
בלונדה בהלם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.