ואתה בעצם
רחוק,
קרוב,
הכי קרוב שאפשר
אתה בעצם בי.
יבשות ואוקינוסים אמנם
מפרידים בינינו
פיזית,
אבל אני עוד מריחה אותך,
מרגישה אותך,
רואה אותך
כל לילה
בא לבקר
מחייך, מנשק, מחבק,
ובבוקר,
שוב עוזב לעולם האמיתי...

אבל מי אמר
שהעולם האמיתי
חייב להיות כל כך אמיתי?
לי דווקא טוב
בעולם הלילה,
שם הכל כמו שאני רוצה,
שאני צריכה
בעולם הזה אתה איתי.

אז אולי
אעצום שוב את עיניי
ובין הנשימות הרכות ייכנס גם הריח שלך
ואתה, תזדחל לך לעוד חלום
לעוד לילה, שכולו טוב.