מיכל עמית / עצם קיומך |
משתלטת על הדקות שלי. על השעות. הימים.
מאלצת אותי להתעסק בקיומך.
ואני כמהה אלייך. בחיפושיי אחר משמעות.
בחיפושיי אחר הצדקה.
לקיומי.
כדי לשאוב מנוכחותך את מנת הסיפוק שנפשי דורשת.
כדי לרכך את מהלומות הסבל שמעורר הספק.
הספק שתלוי שם, מעל כל הדברים,
שמא הכל שקר
ולעולם לא אדע את האמת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|