"בלילה שעבר נהרגו שלושה נערים בכביש החוף בתאונת דרכים..."
יאיר כיבה את הטלוויזיה וזרק את השלט של על המיטה
"שונא את החדשות הרעות האלה על הבוקר..." הוא מלמל לעצמו הוא
הלך לשירותים ורחץ פנים.
"בוקר טוב יאירי!" אמא שלו הייתה במצב רוח טוב, היא נתנה לו
נשיקה על הלחי והלכה להכין ארוחת בוקר.
בוקר, בחוץ שמש, הגינה שאמא שלהם מטפחת כבר שנים נראתה יותר
טוב מבכל יום.
יאיר לקח נשימה עמוקה והתיישב ליד השולחן, צלחת עם ירקות,
גבינה וחביתה הופיעה פתאום על השולחן והחיוך שנמרח לו על
הפרצוף גרם לאמא שלו להיות מאושרת עד הגג, חיוך, זה כל מה שהיא
צריכה.
אחותו הקטנה קפצה עליו "יאיר! אתה בבית!" היא התיישבה עליו
ונתנה לו נשיקה רטובה בלחי "כן כן... בבית..." יאיר נמס לקול
המילה "בית". אחותו התיישבה לידו והתחילה לאכול במרץ מהצלחת
"מתי אתה חוזר לצבא?" היא שאלה "יאירי לא חוזר יותר לצבא! הוא
השתחרר!" האמא המאושרת נהנתה לחזור על המשפט הזה שוב ושוב.
"לא חוזר יותר..." יאיר מילמל וחיוך התפרש לו על הפנים.
"יופי!!" אחותו קפצה "אז אתה יכול לשחק איתי היום?" היא שאלה
"בטח שאני יכול!" יאיר ענה לה וקם מהשולחן, הוא שם את הצלחת
בכיור והלך לכיוון החדר שלו.
פתאום הוא שמע שהפלאפון שלו מצלצל
"הלו?"
"בוקי!!" לילך, חברה שלו ענתה מהצד השני של הקו
"אני בבית בייב! איזה כיף להגיד את זה... לדעת את זה..." הוא
אמר
"בוקי!! אני כל כך שמחה! שמחה שאתה שמח! מתי אתה בא?" היא
שאלה
"אני מתקלח, מתלבש ובא!"
הטלפון נותק ויאיר מיהר למקלחת, תוך 20 דקות הוא כבר היה בדרך
אל לילך.
כשהוא היה אצלה הגיע טלפון נוסף
"גבר-גבר! סוף סוף אתה בחוץ! עושים לך מסיבת שחרור היום! תהיה
בפאב באחת עשרה... משם כבר בטח נלך לאיזה מועדון!" אחד החברים
שלו התקשר להודיע.
יאיר היה פשוט מאושר, החיים שלו מסתדרים, הוא כבר רואה את כל
החיים שלו מתוכננים...
לילך, בית, ילדים, לימודים גבוהים... הכל מאורגן ומתוכנן בצורה
הטובה ביותר...
בערב יאיר היה מרוצה מהחיים, הוא התארגן, התלבש ובאחת עשרה
בדיוק הופיע בפאב, כל החברים שלו היו שם, גם כאלה שהוא לא ראה
מתחילת השירות שלו והבטיח לעצמו שמעכשיו ישמור איתם על קשר, כל
הערב החיוך היה מרוח על השפתיים שלו, כמו משהו שנדבק ואי אפשר
להוריד.
בסביבות שתיים הם החליטו ללכת למועדון, עשרים דקות נסיעה משם,
רובם היו שיכורים, אם לא חצי מעולפים
"נוווווהג!" ערן אמר עם חיוך של שיכור
"אם שותים לא נוהגים!" אחד החברים אמר וכולם התחילו לצחוק.
יאיר היה שיכור, כל הערב המטרה של כולם הייתה שהוא יהיה
שיכור...
המסיבה שלו ובגלל זה הוא צריך להיות "שמח".
הם התחלקו למכוניות, בכל מכונית 3-4 אנשים, סך הכל ארבע
מכוניות...
הם יצאו לדרך, באמצע הנסיעה רון, הנהג באוטו שבו יאיר נסע,
מקבל טלפון
"משנים כיוון, רד לכביש החוף וסע, נגיד לך מתי לרדת ממנו..."
רון עשה כמו שאמרו לו, ירד את העיר, הגיע לכביש החוף ונסע בו,
הכביש היה ריק לגמרי, אף מכונית לא עברה שם.
פתאום הם ראו את ערן במכונית לידם... ערן הזמין לתחרות ורון
נענה בשמחה.
הם התחילו להתחרות, פתאום רון קיבל טלפון מערן
"אתה גבר?" ערן שאל
"מה שבטוח יותר ממך!" רון ענה
"אז בוא!" ערן נעצר, רון עצר לידו, שניהם יצאו מהמכוניות
ודיברו, אחרי שיחה לא ארוכה במיוחד שניהם חזרו למכוניות, ערן
נסע כמה דקות וסובב את האוטו.
"מי שנכנע ראשון משלם את השכר דירה של השני ל-3 חודשים,
התערבנו"
יאיר לא ממש הבין, גם שאר החברים שהיו באוטו לא כל כך הבינו מה
הכוונה ב-"נכנע" הם פחדו לשאול.
פתאום ערן התחיל לנסוע, רון הבין שזה הסימן והתחיל לנסוע גם
הוא, הם נסעו אחד לכיוון השני, מי שסוטה מהמסלול קודם מפסיד
בהתערבות.
יאיר ישר הבין, המשחקים האלה מוכרים לו מאוד עוד מסוף התיכון,
הוא ניסה לגרום לרון להתחרט, אבל רון היה שיכור ולא ממש הבין
מה הוא עושה
"רון די! תפסיקו! אם תסטה אני אשלם לו את השכר דירה אבל
תפסיקו!"
המכוניות כבר ממש התקרבו, השניות הפכו לשעות, כל שניה שחלפה
יאיר הרגיש יותר קרוב למוות, יאיר לא יכל לחכות יותר, בכל רגע
הם יתנגשו ויאבדו את החיים שלהם, הוא החליט להסיט את ההגה
בעצמו, הם תפס את היד של רון וסובב את ההגה בתנועה חדה ימינה
והעביר את האוטו לנתיב הנגדי, המכוניות חלפו זו על פני זו
פתאום יאיר ראה מכונית נוסעת לכיוונם בנתיב שבו נסעו, לפני
שהוא הספיק להבין מה קרה המכוניות התנגשו זו בזו.


"בלילה שעבר נהרגו חמישה נערים ושניים נפצעו קשה בתאונת דרכים
קשה שאירעה בכביש החוף..." תום סגר את הטלוויזיה וזרק את השלט
על המיטה "שונא את החדשות הרעות האלה על הבוקר..." הוא מלמל
לעצמו, הוא הלך לשירותים ורחץ פנים...