``הי`` קצר, נשמע כאשר הבחור עקף מאחורה את הבחורה, שישבה על
הבאר, והתיישב לפניה על אחד הכיסאות הגבוהים בבאר.
הוא חייך את החיוך הרגיל שלא והביט בנערה שמולו. חיוכו נעלם
במהירות, כאשר הוא הבחין בעיניה הקפואות אשר ננעצות בו במבט
בלתי מתפשר.
`` מה קרה הוא שאל``, את הנערה שרק אתמול בלילה ישב אתה עד
מאוחר, וסיפר לה סוף סוף שהנה כנראה הוא מצא את אהבת חייו.

אולם הנערה שתקה ורק הביטה בו במבט זועם ומאשים.
הוא ניסה שנית, ``ענבל``, השמיע בקול חלש מנסה להבין מה קרה
שהיא כועסת עליו, ומעביר בזיכרונו את הלילה הקודם. שום דבר
שהוא זכר לא היה צריך לגרום למבט הנורא הזה שבענייה. אולם המבט
הבלתי מתפשר נשאר חודר לתוך עיניו הכחולות ומאשים בכל רגע
מחדש.

``אולי תגיד לי מה אתה רוצה ממני?`,` יצא במהירות מפיה של
עינבל לכיוונו, ומיד היא שוב השתתקה מבלי להביט בו יותר.

אורן הביט בפרצופה המסובב לכיוון הבאר, לא מבין מה קרה, ואז זה
נקלט לו בתוך הראש.

הוא אמר ``ענבל`` מבלי לצפות לתשובה והמשיך לא מעז לחייך
לכיוונה.
``ענבל ,אני רוצה להיות אתך, אני רוצה לחבק אותך ולמות אתך,
אני רוצה להיות שלך בגופי ובנפשי`` . עיניו התחילו לדמוע בזמן
שהביט בה, אבל הוא לא הפסיק ``ענבל, אני רוצה להיות בנפשך כמו
שאת בנפשי, אני רוצה להיות החלום שלך ושאת תהי חלומי ,אני רוצה
לנשק אותך ושאת לעולם לא תעזבי אות...``
ענבל המשיכה להביט לכיוון הבאר, מבלי להוציא מילה או להביט בו
והוא המשיך לדבר ``אני רוצה להיות היד המלטפת אשר מלטפת את
שיערך, אני רוצה להיות היד שמנקה את דמעותיך, אני רוצה להיות
שלך ושאת תהי שלי...``
הוא המשיך בזמן שהיא הזיזה את ראשה לכיוונו, דמעות נראו
בענייה, דמעות של אושר, אך גם של אימה, דמעות של ברכה, היא
המשיכה להביט בו בזמן שהוא המשיך לדבר, עד שלפתע השתתק והמתין
לתשובתה.

היא המשיכה לשתוק עוד שניות אחדות, רוצה להרגיש את הרגע ואז
לחשה לכיוונו ``אז שתוק ונשק אותי".
הוא ניגש אליה. עיניו מביטות בענייה, הזעם הנורא שהיה שם נעלם,
ובמקומו הופיע אושר טהור.
הם נפגשו למשך זמן קצר טועמים זה את שפתיו של השני ונפרדים,
טועמים שוב ושוב נפרדים כאילו לא בטוחים איך לנשק נכון. ואז
הוא נצמד אליה והיא אליו הוא ליטף אם ידיו את שערה והיא החזיקה
בו בכוח מביטה בו בעיניה, והוא מביט בה בעיניו. לשניה הזמן
כאילו עמד ואז הם נפגשו שוב, הפעם הנשיקה הייתה ארוכה ומלאת
רוך, הם נפרדו אחד משפתיו של השני, כאשר הם היו בטוחים כי הטעם
שטעמו עד כה הולך להישאר על קצה לשונם וגם אז עוד רגע ארוך הם
אחזו זה בזה.

הם יצאו מהבאר אוחזים ידיים, ואז היא נזכרה ``ומה כם ההיא?``,
שאלה ומיד התחרטה על השאלה.
``מי``, הוא ענה וחייך לכיוונה, ``לי יש כל מה שאני צריך`,`
המשיך וליטף עם אצבעו את כף ידה.