"פיטר" אני רואה אותה צועקת מלמטה בזמן שאני מרחף באוויר ועושה
סלטות בין שני עננים. "פיטר" שוב צועקת.
"מה" אני מרחף לכיוון שלה כאשר היא צונחת תשושה על הארץ "הוא
שוב בה" היא אומרת לי. "מי" אני שואל ושולף את החרב העתיקה
מנדנה "קפטן הוק" אני משלים את השאלה ומתחיל לרחף כלפי מעלה
כדי לתפוס מהירות בדרך לבית העץ שלנו.
"לא" היא צועקת לכיוון שבו אני עף "זה דני המציק" מי אני שואל
מבולבל "מי זה דני?" מגיע אליה, נוחת על הקרקע לידה ממתין
להסברים מהפיה הכי יפה ביער.
"נו דני השדון" היא אומרת לי ומסתובבת כדי שאני לא אראה איך
היא מסמיקה.
"מי החצוף הירוק" אני קורא בקריאת זעם כאשר אני נזכר איך הוא
גנב לי את המכנסים שהלכתי להתרחץ אם בנות הים בברכה שליד המפל
הגדול.
"אני הפעם אתלוש לו את האוזניים הארוכות שלו." אני מתרומם
באוויר ומתחיל לרחף במהירות לבית העץ לא מבחין שהפיה שלי לא
לידי.

"נו הוא הלך" יוצא שדון חמוד אם אוזניים ארוכות במיוחד מאחורי
סלע והולך בזהירות לכיוון הפיה שיושבת על פרח סגול.
"מה אתה חושב" היא מחייכת ומסמיקה לכיוונו.
"אני חושב שהוא עדיין מחפש את המכנס שלו "הוא עונה לה ומתפוצץ
צחוק" כאשר הוא מתחיל לטפס על הפרח לכיוון הפיה. הוא מזנק בין
עלי הכותרת ומחפש את הפיה בזמן שהוא מגלה עיניים גדולות מביטות
בו.

"הי" אני אומר לו ומחייך אליו אם הרבה שיניים לא מצוחצחות. הוא
מביט בי חיוור ורואה את הפיה בין הידיים שלי כאשר הפה שלה חסום
אם אחת האצבעות שלי.
"פיטר" מחייך השדון לכיווני "חשבתי שהלכת לבית העץ להביא לך
מכנסים " הוא ממשיך ומחפש במבט דרך לברוח.
"לא זה בסדר חשבתי לפני כן לבדוק אם הכל בסדר אצל הפיה הכי יפה
באי שלנו" אני אומר לו ומביט בעיניים גדולות על הפיה היפה שלי.
היא משחררת את הפה שלה מהאצבע שחסמה אותה וצורחת "פיטר תעזוב
אותי" אני משחרר אותה במהירות והיא נוחתת על ערמה של קש ואבק
מפזרת אבק פיות לכל הכיוונים, שניים שלושה שיעולים והיא מזנקת
לכיווני "איך אתה מעיז להחזיק אותי ככה" אני מחייך ושולח יש
מהירה לכיוון דני, הוא קולט אותי בזמן ומזנק מהפרח לכיוון
הערמה שאליה הפיונת שלי נפלה רק רגע קודם שוב מפזר את האבק
שהפיה שלי פיזרה קודם

מיד מתחיל מרדף שבו אני מרחף קצת מעל הקרקע מעל השדון הירוק
מתחתי הוא רץ במהירות לכיוון היער ומאחורי עפה הפיה.
לא עובר הרבה זמן ואנחנו מוצאים את עצמנו בתוך מפל מים כאשר
השדון מנסה לזנק דרכו לתוך אחת המערות שמאחוריו.
אני מצליח לזנק אחריו ומגלה שפספסתי קצת את הגובה כאשר הראש
שלי מתנגש בסלע מלמעלה ואני נופל לתוך הברכה למטה.
שניה אחר כך אני מתעורר ומגלה את הפיה והשדון שולפים אותי
החוצה מהמים.

אני מתרומם מביט בשדון במבט כועס ושם לב שאני בפעם הראשונה
בתוך המערה הזאת, מיד מתעורר בי יצר הסקרנות ואני שוכח משניהם
ומתחיל להיכנס פנימה, הפיה צועקת לי "מה אתה עושה" כאשר היא
רואה שאני מתחיל להעלם אחרי אחד העיקולים במערה, אני שותק,
ממשיך להתקדם ונעלם מעיניה תוך שניות, דני מיד מזנק אחרי והיא
צועקת גם לו שיעצור, הוא לא מתייחס אליה והולך לכיוון שבו אני
הלכתי.

היא מנפנפת את כנפיה בזעם ועפה אחרינו לתוך המערה.
השדון שרץ אחרי נתקל בי לאחר כמה שניות כאשר הוא מבחין מאוחר
מידי כי נכנסנו לתוך מערה ענקית אשר מלאה באוצרות שונים
ומשונים ובה אנחנו שומעים קול חלש של אנשים מדברים.

הפיה שעפה מאחורינו לא מבחינה בפתח שבו נעצרנו וממשיכה פנימה
כאשר היא עוקפת אותנו ונכנסת לתוך החור הגדול במערה.
היא נעצרת מאוחר מידי כאשר שתי דמויות מהירות מזנקות לכיוונה
אם רשת פרפרים ותופסים אותה, אני מיד מתחיל ללכת לכיוונה כאשר
דני מחזיק אותי מאחור , אני מסתובב לכיוונו מתכוון לנזוף בו
כאשר הוא מצביע על חלק חשוך במערה.

אני מסתובב ורואה דרקון זהוב מנמנם על כר של זהב ומידי פעם הוא
פולט כמה גצים מתוך אפיו, אני נעצר לרגע ואז רואה כי האנשים
מתרחקים אם הפיה שלי, אני דוחף את דני ויוצא לכיוון האנשים
כאשר באיחור אני מבחין כי הדרקון כלל לא ישן והוא מזנק
לכיווני.

אני מגלה מיד כי מה שחשבתי לדרקון קטן וחמוד מזהב משתנה לדרקון
גדול מאוד וחמוד מזהב שאש יוצאת מתוך הנחירים שלו, אני ממהר
לעלות כלפי מעלה בתוך המערה הגבוה כאשר אני מבחין כי גם הדרקון
מתרומם באוויר לכיווני, בינתיים דני מנצל את הרעש שאני והדרקון
עושים ומזנק בעקבות הפיה שלנו.

אני מתחיל לרחף ממקום למקום בתוך המערה ומגלה כי למרות גודלו
של הדרקון מהירותו לא קטנה בכלל והוא מתקרב אלי כל הזמן.
"תזהר" אני צועק לעברו "אני הוא פיטר פן" הילד שניצח את קפטן
הוק האכזר" אני מסיים ושולף את החרב שלי.
הדרקון לא כל כף מתייחס למה שאני אומר ומזנק לכיווני במהירות
גדולה, אני בקושי חומק ממנו כאשר הוא מסתובב ויורק אש לכיוון
היד שאוחזת בחרב, אני נותן צעקה כאשר האש נוגעת בי ועוזב את
החרב במהירות, מחפש דרך הימלטות מה שלא ניראה לי שיש.
הדרקון רואה את זה ונעצר במקום ממתין למהלך שלי. "נו למה אתה
מחכה" אני אומר לו "תטרוף אותי".
הוא מביט עלי ואז אומר בקול הכי דק ששמעתי אי פעם "אבל אני
צמחוני"
אני מביט בו בזהירות ושואל "מה אמרת?"

הוא ממשיך אני הרי צמחוני אני לא אוכל לאכול אותך, אבל אם יש
לך איזו חסה טובה אני אשמח." מסיים ויורד כלפי מטה לכיוון הזהב
שלו.

"רגע אחד" אני קורא בקול "מה זאת אומרת צמחוני ? אתה דרקון!"
אני מסיים.
"הוא מסובב את הראש "נו אז, אתה מנסה לספר לי משהו חדש? " שואל
"כאילו שאני לא יודע שאני דרקון "הא!" מסיים והולך לכיוון הזהב
שלו מנפנף בזנב עצום שיכול להפיל חצי מההר.

"נו תפסיק" אני מרחף לכיוונו "דרקונים תמיד טורפים ילדים"
הוא מסתובב ואני רואה כי הוא פגוע לחלוטין "באמת ואיפה ראית
דרקון שאוכל ילדים?" הוא שואל וממשיך "ראית פעם ילד אם הרבה
בשר? הא!" שוב עושה לכיווני ומוציא קצת גצים מהאף.

אני קולט שממנו לא יצא לי כלום והולך לכיוון המקום האחרון שהו
ראיתי את דני והפיה שלי.
אני מרחף לשם במהירות וקולט את שניהם בתוך כד ישן עושים דברים
שעדיף שילדים בגילי לא יראו, הם קולטים אותי והפיה קצת מסמיקה
"תראה" היא מתחילה "תשמע "ממשיך דני. "תראה" היא שוב אומרת
"תשמע" הוא אומר בפעם האחרונה "אם אתה מבין למה אנחנו מתכוונים
" הם מסיימים ביחד וחוזרים לעיסוקיהם .

אני מבין שלי אין מה לחפש פה וקולט שהדרקון מביט בי מאחור. "על
מה אתה מסתכל?" אני שואל אותו מעוצבן על המבט שלו.

הוא מחייך חיוך שרק דרקונים יכולים לחייך ואומר "שמת לב שאתה
בלי מכנסיים?"