הנפש מלאה במילים שרוצות לפרוץ החוצה
ואני כל כך לא מוכשר
הלב מלא אהבה, רכות, תחושות אדירות, כל כך
ואני כל כך לא מוכשר
ברצוני לומר לך האחת והיחידה בחיי: אהבתיך
ואני כל כך לא מוכשר
אך שורה פשוטה אני עדיין מסוגל לך לכתוב
גם אם אינני מוכשר
מאז הכרתיך, אהובה, השתנו חיי מקצה אל קצה
כן, חיי שלי, הלא מוכשר
ואיתך חמדתי, ארצה לבלות את שארית חיי
אפילו שאינני מוכשר
אהבתך מלבה את האש שבתוכי, כאש התמיד
ואני שכל כך לא מוכשר
רוצה לשמוע נשימתך הקצובה בקומי עם בוקר
ולומר לך שאני, הלא מוכשר
אוהב אותך כל כך, שכל המילים כולן גם יחד
של אדם שאיננו מוכשר
דלות מלהביע את גדולת הרגש שאני חש כלפיך
יקרה שלי, אהובתו של הלא מוכשר.
ואולי אני כן מוכשר... לאהוב ?