שונאת להיות תלויה, בגלל זה אני אף פעם לא תלויה. אני אוהבת
לתלות דברים עלי, במיוחד כאלה שאנשים נתנו לי, וגם כמה דברים
שאתה צריך לתלות על עצמך לפעמים כי זה העיצוב שלהם. אני יכולה
להיות תלויה רק באנשים שקרובים אלי, וזה בתנאי שהם עושים משהו
שפוגע בי. אני לא חושבת כל כך הרבה לפני שאני עושה. לא בין
חברים. אני פשוט מאמינה שאני יודעת לבחור לעצמי את האנשים
הקרובים אלי באמת. הם פשוט מגיעים, וזה נרקם וזה מקסים.

לא חשבתי יותר מדי על מה אני עושה. רק כשזה הגיע לתחומים בהם
התוצאה בטוח תהיה שלילית ידעתי לחשוב ולתפקד בזהירות. אבל
בדברים הקטנים, שנורא מסוכן להתעסק בהם בלי לשים לב, אלה שברגע
שתזיז אחד יקרוס המגדל, פה טעיתי. אבל לא יכלתי להתנגד לזה, כי
ככה אני חיה וככה הוא חי.

זה לא איזה קיטש רומנטי. למי יש זמן לשטויות האלה עכשיו, אני
במילא עומדת במיליון דד-ליינים והמשמעותי שבהם מסתיים בערך
בעוד 4 חודשים, ככה שלא בא בכלל בחשבון להתחיל להעצים רגשות
ולהשריש את עצמך בארץ. ואז השאלה היא מה עושים. לפעמים אני
מצטערת שאני פשוט לא מסוגלת לזרום כמו הרבה חברות שלי, ולהגיד
שמחר יהיה בסדר, ואם לא אז לא, העיקר לא לחשוב יותר מדי. אבל
זה אופי. מדובר כאן על החבר הכי טוב בעולם. איך יכלתי פשוט
להחליט לא לדבר איתו, אחרי הכל, אחרי משהו שהוא באמת מיוחד,
משהו אמיתי. חברות אמיתית באמת בין שני אנשים, בלי אינטרסים
למיניהם. הדבר המדהים ביותר בעולם.

אני כותבת הרבה וזה לא משחרר. סיפרתי הכל למי שצריך לדעת
מהנושא, ואני לא מצטערת על כלום כי אין לי על מה. אני פשוט לא
יכולה לסבול את העובדה שאני לא מדברת איתו, ואני לא אשתמש
בביטוי הנפש התאומה כי זה נדוש. ועכשיו, אני כל כך מתגעגעת
אליו, לחיבור שלנו, הטהור, הראשוני, שאין לי. מקיפה את עצמי
בעיסוקים אבל עדיין, זה לא עובד ולא עוזר. רק מחכה שהוא יתקשר
לשאול מה איתי ומה שלומי, וזה הכי נורא בעולם. חברי אמת זה הכי
נורא. מסתבר שלדעת איך לבחור אותם זה לא מספיק. צריך גם לדעת
איך לטפל בהם.

אני יודעת שהוא לא יראה את זה אז מיקמתי את זה פה. אבל אני
מחכה לראות אותו ולהגיד תמיד את האמת, ולחייך ביחד איתו. אני
מצטערת שעשיתי סצינות, אבל ככה זה כשבאמת אכפת לך. מצטערת
שבכיתי, אבל הרגשות שלי כלפיו הם אהבה אמיתית, לא רומנטית וכל
הבולשיט הזה, פשוט אוהבת את הבנאדם הזה שתמיד יהיה שם לצידי.
מצטערת שידעתי מה הולך לקרות ושתקתי, והמשכתי ללכת כאילו כלום.
מצטערת שהפיצוץ הזה הוא חד צדדי ושאני חייבת לעשות דרמות.
מצטערת על הטיסה רק בגלל שאני משאירה אותו במקום הזה. מצטערת
על ההפרשים העצומים בינינו, שאלוהים אחראי עליהם. מצטערת
שנולדת אז. מצטערת שנולדתי אז. והבעיה היא שאני לא מצטערת על
שום דבר, כי ככה הכל היה חייב לקרות, וככה התקדמנו והגשמנו כל
אחד את החלום שלו. בסופו של דבר הכל קרה על הצורה הטובה
ביותר.
אבל באמת אני מצטערת על שאמרתי לך שאני לא מדברת אתך יותר.