שמנת מתוקה / שמחה לא אופיינית |
ושואל אותי
דבר מה שאינו ידוע לו
(ועל כן הוא שואל),
אני עונה לו
שאין זה דבר נדיר
לא למצוא את התשובה
לאותו דבר מה לא ידוע.
שהרי כל תשובה היא תחילתה
של שאלה אחרת.
אבל מה אני יודעת.
נכתב באמת ברגע של אופטימיות. אופטימיות זהירה אומנם, אבל
עדיין.
רגע של אושר קטן שהיה וחלף, והלוואי שיהו לי עוד כאלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|