בארץ השקט
אולי אמצא לי ולו רק טיפה אחת קטנה של שקט.
בצבע לבן נקי כזה... מעתיד, עבר או הווה.
כמו מין דף לבן בו אוכל לכתוב מה שארצה.
אצייר ענני כבשה עייפים, ושמיים כחולים.
ארחיק מעיניך את העננים השחורים.
נטייל שם שלובי זרוע, רגועים וכמהים.

בארץ השקט
מזדכים על פחדים בכניסה.
אין שם מקום לאנשים בלי אהבה.
בארץ השקט,
יהיה ריח של אגוזים ושקדים.
תהיה גם ספינה של מלאכים נחמדים.
שם אנוח לי ואשיר
ואצפה בשקיקה בים המזהיר.
וכשיבוא הסתו לארץ השקט,
אספור לי בשלווה את עלי השלכת.