אביעד רוזנהק / חורף |
תחת חורף במעיליו הכבדים, בחורף.
- - וכל ימיו לאחר יהיו.
ימים שוטטות עיניו האפורות כמים, אפורות.
כתיירים תועים בגשם אין-לו-קץ, תועים בגשם.
- - על אצבעות לבנות, עדינות, לא ענד טבעת.
שעון לו, נושאו תמיד בכיס מעיל, שעון מוזהב.
ולבקרים נמתחים חייו כקפיץ מזקין, כל חייו.
- - כמו קיבל עצמו בירושה מאביו.
עזות לב, שרועות לפניו דרכי עולם
אך כל אלו הן שעות עייפות.
כל אלו הן שעות עייפות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|