ביקרתי אתמול בבית הקברות.
הקבר הקר לבן ופשוט ופותר
את כל הסיבוכים שניסיתי כאן
להתיר
מקשרים חוזרים ונשנים כמו קשרי שיער
וללא מברשת או מסרק ממשיים.
קשרי מוות.
הקבר סגר מעל ראש נוסף
את עול השמיים הכחולים מדי
ענני הצמרגפן התמימים מדי
הבלי העולם הצבועים מדי
רבגוניים
מעמעמים את אודם הדם
כולם נשרו באחת מעל ראש נוסף.
לא עצוב,
לא קודר,
לא דומע,
לא מעניש,
לא מאיים,
קר פשוט ולבן
הוא סוגר על כל שהיה
וחותם בשיש חלק
כמו מחק.
לא צריך לחפש, גבירתי.
אין צורך להספיד, אדוני.
אם צחק ובכה
אם אהב ודמע
עכשיו אדמה.
מאז ומעולם ועד עולם
לא היה
ולא נברא. |
